0.7 : Random and Systematic Errors

מדענים תמיד מנסים כמיטב יכולתם להקליט מדידות בדיוק ובדיוק מרביים. עם זאת, לפעמים מתרחשות שגיאות. שגיאות אלה יכולות להיות אקראיות או שיטתיות. טעויות אקראיות נצפות עקב חוסר עקביות או תנודות בתהליך המדידה, או שינויים בכמות עצמה הנמדדת. שגיאות כאלה נעות מלהיות גדולות או קטנות מהערך האמיתי במדידות חוזרות. חשבו על מדען שמודד את אורכה של תולעת אדמה באמצעות סרגל. טעות אקראית בתהליך מדידה זה יכולה להיות תוצאה של השיטה הלא עקבית שבה המדען קורא את הקשקשים, או אם תולעת האדמה זזה. לא ניתן להימנע משגיאה אקראית; עם זאת, זה יכול להיות ממוצע עם ניסויים חוזרים.

טעויות שיטתיות נובעות מבעיה מתמשכת וגורמות לאי התאמה עקבית במדידה. שגיאות אלה נוטות להיות באופן עקבי גדולות או קטנות מהערך האמיתי. אלה צפויים ובעיקר אינסטרומנטליים באופיים. לדוגמה, מאזן שקילה שאינו מכויל כראוי עשוי לשקול באופן עקבי עצמים כבדים יותר מערכם האמיתי. שלא כמו טעויות אקראיות, שגיאות מערכתיות אינן ניתנות לממוצע עם מדידות חוזרות.

טקסט זה עובד מתוך Openstax, Chemistry 2e, Section 1.5: Measurement Uncertainty, Accuracy, and Precision.