בטווח הקצר, חברות אינן יכולות להתאים את הכמות של גורמי ייצור מסוימים, כמו הון וטכנולוגיה. עם זאת, חברות יכולות לשנות את הכמות של גורמים אחרים, כגון עבודה וחומרי גלם.
לעומת זאת, בטווח הארוך, לחברות יש גמישות להתאים את ההוצאות שנגרמות בכל התשומות. גמישות זו מאפשרת להן להשיג יתרונות לגודל ולייעל את תהליכי הייצור. כתוצאה מכך, העלויות הממוצעות בטווח הארוך נוטות להיות נמוכות יותר, שכן חברות יכולות להסתגל לתנאי השוק המשתנים ביעילות רבה יותר.
צורת עקומת העלות הממוצעת בטווח הקצר (SRAC) נוטה להציג צורת U, המצביעה על כך שהעלויות הממוצעות יורדות בתחילה עם עלייה בייצור, לפני שהן מתחילות לעלות. צורת U זו משקפת את קיומה של אופטימיזציה של מגבלת תשומות.
מנגד, עקומת העלות הממוצעת בטווח הארוך (LRAC) מציגה לרוב מגמה יורדת על פני טווח רחב יותר של רמות תפוקה. צורה זו מצביעה על כך שחברות יכולות להשיג יתרונות לגודל ולהגביר את היעילות על ידי התאמת כל התשומות. עם זאת, מעבר לרמת תפוקה מסוימת, ה-LRAC עשויה בסופו של דבר להתחיל לעלות עקב חוסר יתרון לגודל.
השוואה בין שתי העקומות מספקת תובנות חשובות בנוגע ליעילות הייצור ולגודל האופטימלי של הפעילות של החברה.
From Chapter 7:
Now Playing
Costs
96 Views
Costs
183 Views
Costs
155 Views
Costs
253 Views
Costs
174 Views
Costs
130 Views
Costs
107 Views
Costs
160 Views
Costs
478 Views
Costs
105 Views
Costs
307 Views
Costs
103 Views
Costs
100 Views
Costs
143 Views
Copyright © 2025 MyJoVE Corporation. All rights reserved